לעבור את הבחינות בשלום 

נטע, תלמידת כיתה י"ב במגמת ביולוגיה הגיעה לטיפול והתלוננה שהמורה לביולוגיה מפריעה לה ומדברת במהלך המבחן ולא מוכנה להתחשב בבעית הקשב והריכוז שלה ובעצם בגללה נטע מקבלת ציונים מאוד נמוכים במבחנים אילו המורה היתה מוכנה להתחשב בנטע ולא לדבר כל כך הרבה ואילו גם התלמידים המפריעים לנטע בדיבוריהם בזמן המבחן...
נטע הרגישה סובלת מאוד מהמערכת מחוסר הבנה של הליקוי שלה וחוסר התייחסות לסבל שלה ובעקבות זאת הציונים הנמוכים ... הבגרות שעומדת בפתח...
תוך כדי התיאור נטע התרגשה מאוד, בוכה על העוול שעושים לה המורים והתלמידים ועל חוסר ההתחשבות בה כתלמידה מן המניין עם צרכים מיוחדים.

היא התלוננה ש"לא רואים אותי" "אני לא יכולה ככה" והביעה כעס גדול מאוד על המורה שהיא המורה המקצועית המרכזית שלה, ומלמדת אותה שעות רבות.
היא חשה מתוסכלת מאוד מהפער הגדול בין הידע לבין היכולת שלה לבטא את הידע בשעת מבחן.

כאשר ביררתי עם נטע עלה שדיבורים בכיתה באופן כללי מסיחים את דעתה והיא לא יכולה להתרכז גם במהלך השיעורים כאשר יש יותר מדי דיבורים ולא רק בשעת מבחן.

נטע מאובחנת עם בעיית קשב וריכוז, לא לוקחת תרופות ומנסה למצוא פתרונות חליפיים.

מתוך העבודה התבהרה התמונה לגבי סוג ואופי הקושי של נטע.

כאשר נטע אמורה להיות מרוכזת - נאמר במבחן- ויש קולות ודיבורים בכתה שבה היא נמצאת או בקרבת הכתה נטע מעבירה את תשומת הלב שלה אל הדיבורים ואל "הרעש" שמחוץ לה ומתקשה לחזור אל הקשב הפנימי שלה.

מתוך מספר רעשים שהיו בסביבה בשעת הפגישה רעשים שונים העירו תגובות שונות אצל נטע ולהלן המרכזיים שבהם.
תקתוק השעון ומקדחה - הטרידו במידה שנטע העבירה אליהם את הקשב אבל היכולת שלה לחזור אל הקשב הפנימי ואל עצמה היו בזמן קצר לא היתה שם נימה אישית.
לעומת זאת דיבורים שנשמעו באיזור בשעת המפגש העירו אצל נטע תגובה שהסיטה אותה לזמן ארוך יותר מהריכוז הפנימי שלה ונראה שלוותה בתגובה רגשית חזקה יותר. לדבריה הם "היו אמורים לדעת שאנחנו נמצאות בחדר ולהתחשב בנו."

התגובה של נטע היא כאשר אנשים מדברים בסביבתה גם אם היא לא רואה אותם היא רגשית ומצורפת אליה חווית התעלמות ברמות שונות.

בחרתי לעבוד עם נטע במגע.

העבודה במגע מאפשרת לנטע לחוש את הגוף ולהגביר ולמקד את הריכוז והקשב שלה אל עצמה ואל התחושות הגופניות הקונקרטיות להשאר במודעות לגופה ולתחושותיה [מקביל לריכוז במבחן] ויכולת להתעלם באופן מסויים מרעשים או הפרעות חיצוניים .

במהלך הפגישות תרגלנו מעברים שונים: יציאה מריכוז עצמי לרעשים חיצונים וחזרה לתשומת לב ולתחושות הגוף תוך כדי מגע המאפשר מיקוד בתחושות גוף באופן אינטנסיבי.

לדוגמא:
בתחילת הטיפול תוך כדי מגע בבטן בקשתי מנטע לתאר מה היא מרגישה והיא תיארה שהמגע כואב "שם בבטן" ביטוי שמצביע על ניתוק של נטע מהגוף. בפגישה הבאה לבקשתי לתאר את הרגשתה תוך כדי המגע תיארה את התחושות "בבטן שלי" בלי ששוחחנו על כך, אלא מתוך תחושת קרבה ואחדות אובייקטיביים שלה עם הגוף.

במהלך השבועיים הקרובים נטע תרגלה את המעבר מרעשים חיצוניים אל הריכוז הפנימי שלה, עם ההתקדמות שלה בתרגול, התקצר משך הזמן שבו נטע היתה "תקועה" ברעש החיצוני [בעיקר דיבורים] ויכולת הריכוז שלה עלתה.

המהלך הזה חידד את היכולת שלה לעשות מעברים מהחוץ אל הפנים. כאשר המודעות לתחושות הפיזיות עלתה גם היכולת לסמוך על עצמה ועל היכולות שלה עולות והתלונה שלה ש"עשו לי " קטנה הקשב הפנימי שלה כבר לא תלוי בגורמים חיצונים אלא נמצא בידיה.


לאחר כחודש נטע דיווחה כי היה מבחן בביולוגיה.
נטע עשתה את המבחן עם כל הכתה ולא בנפרד
המורה המשיכה לדבר בזמן המבחן. והעובדה הזו פחות הפריעה לה להיות מרוכזת במבחן ולכן לא היה צורך שנטע תעשה את המבחן בכתה נפרדת כפי שהוצע.
היכולת שלה לזהות אינפורמציה שהיא חיונית עבורה ואינפורמציה שאינה חיונית עלתה.

ההרגשה בסוף המבחן היתה טובה.

הציון - סוף סוף ביטא את הידע האמיתי של נטע.
כתוצאה מההישג הזה, עלה הבטחון העצמי של נטע ביכולת שלה לשלוט בריכוז שלה וירדה החרדה מהמבחנים. הציונים השתפרו והפער בין רמת הידע הגבוהה של נטע והציון בפועל קטן.

תגובתה של נטע היתה איך לא ידעתי את זה קודם?? זה כל כך פשוט!!!
והוריה סיכמו במשפט אחד קצר: "עלינו על דרך חדשה"


אדוה גולני עובד - דרך הגוף והנפש

http://www.דרך-גוף-נפש.com/